<h1>ראבי"ה סימן רמ"ט</h1>
<h2>דף קטו.</h2>
איתמר היו כתובין תרגום ובכל לשון וכו'. והילכתא כרב הונא דאין מצילין, דרב חסדא תלמידיה הוה ואין הלכה כתלמיד במקום רבו. [קט"ו ע"ב] היו כתובים בסם ובסיקרא הילכתא דמצילין. והברכות והקמיעות אף על פי שיש בהם אותיות של שם ומעניינות הרבה של תורה אין מצילין וכו'. ומיהו בידים אין לאבדם, מדאמר רבי ישמעאל גדול עונש האחרון מן הראשון. ספר תורה שיש בה [ללקט] שמונים וחמש אותיות כגון פרשת ויהי בנסוע הארון מצילין מפני הדליקה [קט"ז ע"א]. הגליונין וספרי מינים אין מצילין וכו' [קט"ז ע"ב]. ואסור לקרות בשטרי הדיוטות בשבת.
<h2>דף קטז:</h2>
מצילין תיק הספר עם הספר ותיק של תפילין [עם התפילין] ואף על פי שיש בתוכן מעות. להיכן מצילין אותן למבוי שאינו מפולש. והכי הילכתא, ולא כבן בתירא. ואף בחצר לית הילכתא כוותיה בסיפא דמתניתין. ואם מותר לכבות מפני הצלת ממון דבר זה פירשתי בפרק ב' דביצה בחיבור זה. אבל מפני סכנת נפשות פשיטא דשרי.
